<h1>ארחות חיים הלכ' עבודה זרה סימן ו'</h1>
<h2>דף קמט.</h2>
ולהסתפר מן הגוי אסור בייחוד אם אינו רואה במראה ובחנם לראות במראה אם הוא נאה אסור משום לא ילבש גבר שמלת אשה מדהתירו לבית ר' [דוקא] מפני שהם זקוקים למלכות. וגם המסתפר מן הכותי אינו רואה במראה. ופי' אינו רואה היינו אינו צריך. והא דפרק שואל מוקים טעמא דאיסור מראה בשבת דוקא של מתכת שלא ישיר נימין היינו באשה אבל באיש אפילו בחול אסור. ובירושלמי יש טעם אחר עכ"ל הבעל התרומה ז"ל. והרמנ"ע מתיר לראות במראה כשהוא מסתפר לעצמו כדי שלא יחתוך את עצמו ואין בזה משום לא ילבש גבר. ואומרים שהשר משנץ היה נוהג כשהיו עיניו כואבות היה מכסה פניו בבגד חוץ מן העינים ומסתכל במראה. והרשב"א ז"ל כתב הלכך כל מקום שנהגו האנשים כנשים אין כאן משום שמלת אשה ושרי. עכ"ל. כתוב בתוספתא דבכורות פ"ג החשוד על ע"ז חשוד על כל מצות האמורות בתורה ולא למפרע ואם שחט או נקר חלב או עשה חריצי חלב ואחר כך נשתמד באותו יום [אינו חשוד] אלא מכאן ולהבא שנאמר למן היום אשר צוה י"י והלאה לדורותיכם ע"כ.
